ציסטה בעמוד השדרה

ציסטה בעמוד השדרה- דר’ פרנק פייגנבאום
ציסטה ע”ש טרלוב הינה ציסטה, או מספר ציסטות, הממוקמות בעמוד השדרה, בדרך כלל באזורים של s1-s5. בעוד שלעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה תהיה ציסטה ע”ש טרלוב, לרוב אין לכך כל משמעות ואין צורך בטיפול.
אך ישנם מקרים, בהם הציסטה גדלה ויוצרת לחץ על עמוד השדרה, וכתוצאה מכך גורמת לכאבי גב, רגליים ומקשה על ההתנהלות היומיומית. מתי יש צורך באבחון של ציסטה ע”ש טרלוב? כיצד ניתן לזהות אותה ואיך אפשר לטפל בה?
מהי ציסטה ע”ש טרלוב?
את הציסטה בעמוד השדרה זיהה הנוירולוג איזדור טרלוב בשנת 1938, ומכאן שמה. מדובר בציסטות שכיחות, שקיקי נוזל אשר לרוב מתמקמות בחוליות האגן, חלקן מולדות וחלקת נוצרות במהלך השנים בשל סיבות שונות. גודלן של הציסטות משתנה, והן יכולות לנוע החל מקוטר של 1 ס”מ ועד לקוטר של 4 ס”מ. בעוד מרבית מן האוכלוסייה הסובלת מציסטות מסוג זה לא יחושו דבר, הרי שכאשר נוצרים כאבי גב, לחצים בגב והקרנות כאב אל אזורי הרגליים ואף אל הבטן, יהיה צורך באבחון ובהתאמה של טיפול.
מהם הסימפטומים של ציסטה ע”ש טרלוב?
כפי שנאמר, מרבית מהאנשים להם יש ציסטה ע”ש טרלוב, לרוב לא יחושו בדבר ולא יהיה צורך באבחון או בטיפול. כאשר הציסטות גדלות, או כאשר נוצרים סימפטומים שונים הקשורים לעמוד השדרה, יהיה צורך באבחון. במידה וישנם כאבים באזור עמוד השדרה, תחושה של נמנום או אזור מורדם, קושי בתזוזה או חולשה באזור עמוד השדרה ייתכן ומדובר בציסטה.
בעלי ציסטה ע”ש טרלוב לרוב מדווחים על כאבים באזור עצמות הזנב, כאבי רגליים ומפשעה, כאבים בבטן ואפילו בעיות בתפקוד המיני. כאשר הציסטה גודלת, כך מתרחבים גם הסימפטומים ואלו עלולים לגרום לכאבי ראש, הפרעות בתנועות הרגליים, כאבי עכוז, תחושה של גרד בעמוד השדרה ובאברי המין וכן בעיות של בריחת שתן. חשוב לציין, כי סימפטומים אלו עלולים להתרחש ללא קשר לציסטה, ולעיתים מדובר בממצא אחר. מתוך כך, אבחון נכון יוכל לספק את הממצא הגורם לסימפטומים הנ”ל.
כיצד מאבחנים ציסטה ע”ש טרלוב?
במידה וישנם חלק מן הסימפטומים אשר מנינו מעלה, לרוב, הרופא המטפל ישלח את המטופל לבצע בדיקת MRI או בדיקת CT לצורך מיפוי עצמות עמוד השדרה. את הציסטה ניתן לאתר באמצעות בדיקות אלו, ובהתאם לכך, להתאים את סוג הטיפול הנדרש.
כיצד מטפלים בציסטה ע”ש טרלוב?
כאשר הציסטות גדלות ומשפיעות על ההתנהלות היום יומית, יש צורך בהתאמה של טיפול. ישנן מספר אפשריות לטיפול בציסטה ע”ש טרלוב.
שאיבה של נוזל מעמוד השדרה, על מנת להקטין את גודלן של הציסטות.
הזרקה של דבק פיברין אל תוך הציסטה, על מנת למנוע את גדילתה ולנסות לנתק אותה מעמוד השידרה.
טיפול באמצעות מכשיר טנס המעביר זרמים חשמליים ומסייע בהתמודדות עם הכאבים ואף מסוגל לרפא את הרקמות מדלקות מקומיות הנוצרות כתוצאה מהציסטה.
הידרותרפיה/פיזיותרפיה המותאמת לחיזוק עמוד השדרה.

דלקת בבורסת הירך מסוג טרוכנטריק בורסיטיס- כאבי ברכיים

דלקת בבורסת הירך מסוג טרוכנטריק בורסיטיס- איתן שדה

סיבות רבות יש לכאבים בירך. אחד מהגורמים העיקרים והשכיחים ביותר הוא טרוכנטריק -אחד מהגורמים העיקרים והשכיחים ביותר הוא טרוכנטריק Trochanteric Bursitis . מקור הביטוי נגזר מהאנטומיה של מפרק הירך. למפרק הירך עצם בולטת , אותה עצם שניתן לחוש בעת עמידה בעת מישוש נרגיש מעין זיז גרמי המכונה בשם הטרוכנטר הגדול ובאנגלית Greater Trochanter. עצם זו מהווה חלק מרכזי במפרק הירך והיא מתחברת לאגן רקמת בורסה קיימת במקומות רבים בגופנו בכתפיים , במרפקים, בברכיים , בשכמות ובירכיים.
מהי בורסה ? מה זה טרונטריק בורסיטיס
הבורסה שממוקמת בירך צורתה כשקית שטוחה מלאה במעט נוזל ושממוקמת בין הזיז הגדול של עצם הירך שנקרא התל הגדול או בלעז Greater Trochanter. הזיז הגדול ממוקם בצד החיצוני של הירך הזיז הינו מסיבי וגדול ונאחזים בו מספר גידים של שרירים מסיביים של הישבן, כמו כן קיימת רצועה מסיבית ורחבה שמגיעה מאזור הצידי של שריר הישבן דרך התל הגדול ולאורך צידו החיצוני של הירך ונאחזת בצד החיצוני של אזור הברך
בורסה היא כינוי לרקמה דמוית שק, המכילה נוזלים. בגופנו כמאה וחמישים בורסות, המפוזרות במפרקים הגדולים של גופנו. מהי אותה הבורסה ? הבורסה היא רקמה סנוביאלית , כלומר רקמה שמייצרת נוזל סנוביאלי (נוזל המפרקים). הבורסה נמצאת תמיד בין חיבור של גידים לעצמות ויוצרת מעין הפרדה. תפקידה של הבורסה הוא לסייע למפרק בספיגת זעזועים והיא מהווה מעין חומר "מסכך" , המונע חיכוך באותן רקמות ומאפשר תנועה חלקה של שרירי הישבן המתחברים אל מפרק הירך.
מה זה טרוכנטריק בורסיטיס ?
טרוכנטריק בורסיטיס מצב דלקתי כרוני של הבורסה שנמצאת מעל תל הירך. הבורסה יוצרת מעין הפרדה בין שריר העכוז לירך וזהו המיקום המדויק של הכאב, אם כי כאב בורסיטיס יכול להקרין לאורך הגיד לפעמים עד הברך.
גורמי סיכון להופעת דלקת בבורסת הירך:
1. שימוש יתר במפרק (מאמץ גדול וקבוע השוחק את המפרק
2. תנועה פתאומית המייצרת מתיחה בגידי מפרק הירך ודלקת בבורסה
3. חבלה (טראומה) למפרק מנפילה או מכה
4. חולשה של מערכת השרירים באגן ובישבן. חולשה זו גורמת להפעלת עומס רב מהרגיל על מפרק הירך
5. חוסר איזון מבני (סטרוקטורלי ) כגון מבנה אגן לא מאוזן או אורך רגליים לא שווה, הגורם למרכז הכובד של הגוף להשתנות ויוצר עומס רב על אחת מהרגליים. כתוצאה מחוסר איזון זה יוצר לחץ רב על מפרקי הירך, הברך והקרסול באותה רגל.
6. שינויים ניווניים של מפרק הירך יכולים לגרום להיווצרות של דלקת בבורסה
מיקומה של בורסת הירך יוצר מצב שבו היא נמצאת בלחצים ובחיכוך מתמיד בין גיד שריר הישבן Gluteus Medius לבין התל הגדול.
1. דלקת בבורסת הירך אופיינית אצל נשים בגיל הביניים. תיאור של המטופלים שבכל עת שהם עומדים על הרגל הכואבת ומרימים את הרגל הבריאה באוויר מופיע כאב.
2. לעיתים התלונות מערבות גם כאבי גב תחתון שמופיעים עקב ההליכה הלא מאוזנת שמשלבת צליעה.
3. הכאב מופיע בזמן שכיבה על הירך של הצד הפגוע.
4. בזמן הקימה משכיבה קיים קושי בביצוע מספר צעדים ראשונים ולכן הכאב מלווה תחילה בצליעה ולאחר מכן הכאב פוחת וההליכה משתפרת.
5. הכאבים מתחילים מהישבן ומקרינים לכיוון הירך ואף יורדים לאורך הצד החיצוני של הירך עד לברך בצידה החיצוני.
6. בזמן הטיה של הגוף לצדדים מופיע כאב לאורך הירך.
7. בזמן שכיבה על הצד הבריא והרמת הרגל הפגועה מעלה כמעיין פיסוק מופיעים כאבים בישבן והם מקרינים לאורך הירך ועד לברך.
8. בזמן מגע חיצוני של הירך בצדו החיצוני מופיע כאב חד.
9. חיכוך קל של האזור יוצר כאב מקומי ולפעמים הוא אף מקרין מטה לכוון הברך.
10. הכאבים מתגברים בלילה ולפעמים נוטים להעיר את החולה תוך כדי שינוי תנוחה במהלך השינה.
11. הכאבים מתגברים תוך כדי הליכה ממושכת.
12. בזמן עליה במדרגות בכל עת שמנסים להעמיס משקל על הרגל החולה תיתכן הופעת כאב חד בירך כולל הקרנה לעבר הברך.
13. בזמן קריעת ברך עלולה להופיע תחושת כאב חד בצד החיצוני של הירך.
טיפולים:
1. הידרותרפיה
2. טיפול אולטרה סאונד {ULTRA SOUND }.
3. גירוי חשמלי מקומי ע"י DIODINAMIC.
4. פיזיותרפיה מנואלית עדינה שתכלול עיסוי שטחי תוך כדי שחרור והרפיית רצועת הירך שמפעילה לחץ על הבורסה.
5. טיפול באמצעות גלי הלם רדיאליים [RWT] לרקמת הבורסה.
6. הדרכה לביצוע תרגילי פיזיותרפיה שיפחיתו את הלחץ על הבורסה.

הקשר בין חרדות אצל ילדים לבעיה בשיווי המשקל

הילד בחרדה? יכול להיות שהפתרון אינו טיפול פסיכולוגי אלא דווקא עבודה על שיווי המשקל שלו.
במקרים רבים הבעיה היא במערכת הסנסורית, שלא התפתחה כראוי. קיימות תופעות ברורות של חרדה והערכה עצמית נמוכה בקרב ילדים הסובלים מבעיה בשיווי המשקל.
טיפול פיסיולוגי שיפר את שיווי המשקל של הילדים ובד בבד הפחית את רמת החרדה ואף שיפר את תחושת ההערכה העצמית שלהם. חשוב לדעת כי לעתים אימון ממוקד בשיווי המשקל יכול לשפר פלאים את המצב הרגשי.
לא צריך לחכות, אומר מינץ1, עד שמתפתחות בעיות רציניות בשיווי משקל. "קשה לקבוע שיווי משקל נורמלי מהו", הוא מציין. "למעשה, מדדי ביצוע מגלים טווח רחב מאוד של כישורי שיווי משקל באוכלוסייה הנורמלית, כך שילד צריך להראות פגיעה משמעותית בשיווי המשקל כדי למשוך את תשומת לבו של מטפל או קלינאי".
הבעיה, לדבריו, היא שאין כלל מודעות לכך. "זה קורה גם מסיבה ביולוגית – המערכת הסנסורית היא אולי היחידה שלא מודעים לה, ומרגישים שיווי משקל רק כשיש חוסר; וגם מסיבה התנהגותית – אם מישהו חווה סיטואציה שבה הוא מרגיש פתאום לא טוב וחסר שיווי משקל, הוא פשוט יימנע ממנה בעתיד ויחיה בתחושה כאילו הכל בסדר". אפשר לאמן את מערכת שיווי המשקל, אומר מינץ, כבר מינקות.
קושי בשיווי משקל שנובע מהמאפיינים הבאים שיכולים להיות בשילוב או רק אחד מהם:
• פלטפוס- חוסר יציבות.
• בעיות בכפות הרגלים כגון: הפנית יתר פנימה, הפנית יתר החוצה, קיצור גידים.
• גמישות יתר של שרירי השלד.
• מסורבלות.
• נוקשות יתר של שרירי השלד.
• קושי בתאום תנועות ואירגון הגוף (הקורדינציה).
• מבנה גוף (רחב וגדול).
• פחדים.
• לקות ראיה.
• לקות שמיעה.
• מערכת עיכול יעילה.
תוצאה: הימנעות מפעילות גופנית, פגיעה בביטחון העצמי ופגיעה בדימוי הגוף.

מתקיים מעגל שמזין את עצמו "אני חושש לזוז, אשב יותר", ההימנעות שהיא לא מודעת בחלקה ובחלקה מודעת, "קשה אז לא עושים".
כאשר נמנעים מפעילות גופנית, לא משפרים את שיווי המשקל, נמנעים יותר וחוזר חלילה.
את מעגל ההימנעות צריך לשבור על-ידי תגבור בפעילות גופנית העונה על צרכי הגוף.
"הבריכה של נאוה" מציעה פעילות חוגית שמאפשרת שיפור במדדים של הקשיים בשיווי המשקל, בביטחון העצמי ודימוי הגוף. החוג הוא שנתי ומתקיים פעם בשבוע.
1. פרופ' מינץ, פסיכוביולוג מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב; להיות הורים // יוני 2012

בעיית ה"דורבן" בעקב

בעיית ה"דורבן" בעקב – ד"ר אמנון ברנע רופא מנתח ומומחה לרפואת כף הרגל
פורסם ב-Ynet: 25.01.17 , 08:44
לא הדורבן גורם לכאבים – אלא הדלקת ברצועה(Shutterstock)
רבים סובלים מכאבים בעקב או בשמם המוכר יותר "דורבן", אך האם באמת הם יודעים מהו הגורם לכאבים? מסתבר שמקור הבעיה שונה לגמרי ממה שחשבנו, ועל כן גם דרכי הטיפול בו. זה הזמן לשים סוף לכאבים.
התרחיש הוא ידוע: אתם מתעוררים בבוקר ליום חדש או קמים מהכיסא לאחר ישיבה ממושכת ומתחילים ללכת. לפתע לאחר כמה צעדים אתם מרגישים כאב חד באזור העקב. מוכר לכם?
כאבים בעקב היא הבעיה הנפוצה ביותר בכף הרגל וידועה במספר שמות כמו "דורבן" (Heel Spur), "פלנטרפשיאטיס" (Plantar Fasciitis) או "מחלת החיתולית הכפית" – ויכולה לעיתים להשבית את הסובלים ממנה: החל משיבוש התפקוד היומיומי עד לתקופה ממושכת ומתסכלת עד מאוד. על מנת לטפל בבעיה הזאת בצורה אפקטיבית ופרקטית, חשוב קודם כל להבין מאיפה היא נובעת ומהם הגורמים לה. נתחיל מהבסיס, כלומר, באנטומיה של כף הרגל:
פלנטר (Plantar) מתייחס למשטח התחתון של כף הרגל, ופשיאטיס היא הדלקת של הרצועה הארוכה המקשרת בין החלק התחתון של עצם העקב (Calcaneus) עד לבסיסן של האצבעות.
מבחינה ביומכנית ניתן לדמות את "מערכת היחסים" בין קשת כף הרגל לרצועה הזאת כ"קשת ומיתר": כאשר הקשת יורדת (עם משקל הגוף בהליכה), המיתר נמתח. אי לכך, פלנטרפשיאיטיס היא לא אחרת מאשר "מתיחת יתר" של הרצועה בתחתית כף הרגל. מתיחת היתר הזאת גורמת בעצם למיקרו טראומה ברצועה וכתוצאה מכך לדלקת ולעיתים לקרעים קטנים ברצועה.
בניגוד לתפיסה המקובלת חשוב להבהיר בצורה חד משמעית שהדורבן עצמו אינו גורם לכאבים. ההוכחה לכך היא מיליונים של אנשים אשר חיים דרך קבע עם בעיה רפואית זו אך לא סובלים מכל בעיה. יחד עם זאת ישנם מיליונים של אנשים עם כאבים בעקב עד דמעות, אך אין להם שום דורבן.
בהתאם ל "חוק וולף" (Wolff’s Law), כל עצם בגוף האדם וגם בחיות תתאים את עצמה לכוחות המופעלים עליה. אם יופעל לחץ/כוח על עצם העקב כתוצאה ממתיחת היתר של הרצועה, היא תגיב בצורת "התעבות" – מעין בליטה גרמית, על מנת להתמודד עם הכוחות המוגברים האלו.
לכן חשוב להבהיר שעל מנת להיפטר מהכאבים אין שום צורך לנסות "להיפטר" מהדורבן, אלא להתרכז אך ורק בדלקת ברצועה. הדורבן לעולם לא יעלם בעצמו אלא באמצעות הסרתו בניתוח, שהוא בהחלט לא נחוץ ברובם המכריע של המקרים.
אבחון הדורבן יכול להיעשות על ידי בדיקה רפואית יסודית בלבד – אך צילומי רנטגן, בדיקת אולטרסאונד, ואף בדיקת MRI יכולים לעזור להבדיל באבחנה בין שבר מאמץ לפתולוגיות אחרות של עצם העקב ושאר הרקמות.
על מנת לטפל בבעיה זו בצורה הטובה ביותר צריך בראש וראשונה להתרכז במקור שלה שהוא "מתיחת היתר" של הרצועה. על מנת להפחית את "מתיחת היתר" צריך להביא את הקרקע "למעלה" ולתמוך בקשת כף הרגל. מדרסים קשיחים יותר ובחירת נעליים המספקות תמיכה מוגברת יהוו פתרון אידיאלי.
רוב המטופלים מגלים מהר מאוד שמדרסים (או רפידות) רכים (לדוגמת אלו העשויים מסיליקון), פשוט אינם מועילים, שכן הם אינם עוזרים בהפחתה של "מתיחת היתר" של הרצועה מתחת לקשת כף הרגל. לאנשים עם קשת נמוכה או פלטפוס יש נטייה גדולה יותר לפתח בעיה זו.
היות ובקיץ הרבה מאוד אנשים הולכים עם סנדלים או כפכפים, ישנן כיום די הרבה חברות המייצרות אותם עם תמיכה מוגברת מתחת לקשת ואף סוגים מסוימים של סנדלים המאפשרים להחליף את הסוליה הפנימית במדרסים.
מומלץ לכל הסובלים מכאבים בעקב להתחיל בשילובם של שלושה דברים: תמיכת הקשת, תרגילי מתיחות של הרצועה בכף הרגל ושל גיד אכילס לפחות פעמיים ביום (ובפרט לפני שקמים בבוקר המיטה או אחרי ישיבה ממושכת), וגלגולה של כף הרגל מעל משהו גלילי קר/קפוא (כמו בקבוק מים קפוא) למשך 20-30 דקות בערב. הקפדה יום יומית על שלושת הטיפולים האלו, יכולה בהחלט להפחית באופן משמעותי ואפילו להעלים בצורה מוחלטת את הדלקת והכאבים.
במקרים חמורים יותר יש צורך בטיפול תרופתי אנטי דלקתי או טיפול הפיזיותרפי. לפעמים יש צורך בסדרה של זריקות סטרואידים על מנת להגיע להחלמה מלאה. מספר זריקות מועט יהווה את הדרך הנכונה לטיפול, שכן אם אין הקלה משמעותית ביותר אחרי מספר מוגבל של זריקות, מומלץ להעריך מחדש את שורש הבעיה ולשקול שינוי בכיוון הטיפול.
במידה וטיפולים אלו לא עוזרים, ישנם טיפולים מתקדמים יותר כמו טיפול בגלי הלם (Shockwave Therapy), טיפול בלייזר, וטיפול בזריקות בפלזמה עשירה בטסיות. הניתוח כאמור נעשה בחלק מזערי של המקרים ומיועד להאריך/לשחרר את הרצועה ולא בהכרח על מנת להסיר את "הדורבן".

שוחים ונהנים

התחדשנו הבריכה מקבלת מטופלי כללית ומושלם

ברוכים הבאים ל"בריכה של נאוה"

פעילות שנתית20160629182237 ליד הבית מקורי 25.9

האתר מותאם למובייל ויציג עדכונים על חוגים, קורסים ופעילויות חדשות ב"בריכה של נאוה" ברמת ישי.