כאבי גב תחתון- עצב סיאטיקה

 

כאבי גב תחתון- עצב סיאטיקה

כללי

הגב התחתון תומך ברוב משקל הגוף, וכתוצאה מכך הוא מועד לכאב בשל פציעה או בעיות/מחלות אחרות. כאב גב נחשב לגורם המוביל לכאב, למוגבלות תפקודית ולאובדן ימי עבודה במדינות המתפתחות.

מעל 80% מהמבוגרים חוו כאב גב תחתון בחייהם, כאשר לפחות מחצית מהם (כתלות במחקר, כאמור להלן) סובלים מכאבים חוזרים. חשוב לציין כי 99.9% מכאבי הגב ניתנים לטיפול ללא צורך בניתוח. בין 21% ל- 90% מהאנשים מחלימים מכאב גב אקוטי תוך שבועיים עד שישה חודשים (תלוי באוכלוסייה ששימשה למחקר ולשיטת בדיקת התוצאות). עם זאת, מחקרים מראים כי אין זה משנה באיזה סוג טיפול אדם יבחר לטיפול בכאב גב אקוטי כמחצית מהחולים יסבלו מכאבים חוזרים.

מחקרים מראים שלפחות ל- 40% מהאנשים יש בלטים בדיסקים ולרובם אין כאב גב. לכן זיהוי דיסק בולט בבדיקה יכול להיות גם צירוף מקרים ולאו דווקא הסיבה לכאב והדבר שבו צריך לטפל.

עמוד השדרה הוא כמו טביעת אצבעות של האדם, שכן מצב ומבנה עמוד השדרה מושפע מגנטיקה, טראומות שהאדם עובר, הרגלים (טובים ורעים), הנעליים שהאדם נועל, סגנון חיים, עבודה, איכות המזרון, משקל, דיאטה וכיו"ב. אין שני אנשים עם גב זהה ולכן הטיפול בכל גב הוא שונה ויש להתאימו לכל אחד לפי מכלול הגורמים המשפיעים עליו.

הגב התחתון מורכב מעמוד השדרה ומהאגן (עצמות), ממפרקים (אזורי תנועה/רקמה רכה/דיסקים), שרירים (מבנה תומך שיוצר תנועה), גידים (רצועות שמחברות העצמות) ועצבים (מערכת חשמלית שנמצאת מאחורי כל אחת מעצמות עמוד השדרה). מצב הגב התחתון אינו מושפע בד"כ מבעיות זרימה של ממערכת הדם.

כאשר הגב התחתון כואב בד"כ מדובר בשילוב של חלק או כל המרכיבים של הגב. אם יש חוסר איזון מבני, כגון רגל קצרה יותר, אגן מוטה או לורדוזה בגב התחתון, יהיו אזורים אחרים בהם יתקיים מתח מוגבר שיהיו פגיעים יותר לגירוי ופציעה. כאשר נוצרת פציעה/טראומה בדרך כלל מתלווה לה כיווץ של שרירים והתנפחות (דלקת) של דיסקים או עצבים. לכן נפוץ להרגיש כאבים מסוגים שונים כשיש פציעה. השרירים גורמים לכאב עמום בעוד העצבים גורמים לכאב חד. לכן גם כאבי גב הם "סל" גדול מאד של בעיות שונות זו מזו, הן בגורם לכאב, הן בגיל הופעתם והן בדרכי הטיפול בהם. יש לציין כי רק במיעוט מהמקרים ניתן להדגים בעיה אנטומית בגב בעזרת אמצעי הדמיה כמו CT ו- MRI. פחות מ- 25% מהאנשים סובלים מכאב בשל פריצת דיסק ועוד פחות מזה סובלים ממחלות מסכנות חיים.

כאב גב נחשב אקוטי כאשר הוא נמשך בין מספר ימים ועד למספר שבועות ואינו נגרם כתוצאה ממחלה רצינית-כרונית, ואילו כאב הנמשך מעבר ל- 3 חודשים נחשב לכאב גב כרוני. רק 1-5% מכאבי הגב הם כרוניים. כאב אקוטי יכול להופיע אצל אנשים עם כאב כרוני, אך הוא נפוץ אצל אנשים ללא היסטוריה של כאבי גב כרוניים ואז הוא בדרך כלל קשור למאורעות שקדמו לפריצת הכאב (מאמץ יתר, טראומה, מתח).

על אף שלעיתים נדירות כאב גב הוא מסכן חיים, חשוב לבדוק כל כאב חוזר או כרוני על ידי רופא, שכן קיימות מחלות רציניות שאחד הסימנים שלהם הוא כאב גב תחתון וחשוב לאבחן מחלות אלו. לדוגמא: גידול עמוד השדרה, זיהום, שבר, נזק לעצבים, אוסטאופורוזיס, ארטריטיס, או מחלות פנימיות כמו בעיות בכליות למשל.

גורמים

לעיתים קשה לאתר את הסיבה המדויקת לכאב הגב. אם כי שרירים חלשים, בעיות מפרקים וגידים, דיסק בין חולייתי שמוט או פריצות דיסק הם גורמים נפוצים. כמו כן, עמידה או ישיבה לאורך זמן ממושך, חוסר שינה, עייפות, נעילת נעליים עם עקבים גבוהים, עודף משקל, הרמת משאות בצורה לא נכונה, הריון, נהיגה במשך שעות רבות עלולה לתרום לפריצת דיסק.

פלישת/היתקעות קור ולחות – קור ולחות יכולים לגרום לכאב אקוטי או כרוני. הכאב יהיה חמור יותר בבוקר ויוטב לאחר פעילות גופנית קלה ובחימום. הכאב יוחמר במזג אוויר קר ולח. כאשר הקור יותר דומיננטי, תהיה יותר נוקשות והתכווצות/קיצור של השרירים והכאב יהיה חד יותר, יוחמר במנוחה ויוטב בתנועה. כאשר הלחות דומיננטית יהיו יותר ביטויים של כבדות, נפיחות וחוסר תחושה.

להלן רשימת עיקר המחלות והמצבים הגורמים לכאבי גב תחתון (חלק מהמחלות יגרמו גם לכאבי גב באזורים אחרים, כתלות במקום הבעיה בעמוד השדרה).

בעיות שרירים וגידים

  • חוסר גמישות של שרירים – יכול להביא מגבלת תנועה (סיבוב, התכופפות).
  • השמנה, הריון וחולשת שרירי הבטן – שרירי הגב הם האנטגוניסטים של שרירי הבטן (שרירי הגב העמוקים מבצעים אקסטנציה של עמוד השדרה ושריר הבטן מבצעים פלקסיה של עמוד השדרה). חולשת שרירי הבטן גורמת לעומס על שרירי הגב ולכאב, ואף עלולה להיווצר הטיה מוגברת של האגן – לורדוזה, בעיקר כשמדובר באדם שמן. בהשמנה ובהריון נוסף משקל בחלקה הקדמי של הבטן, אשר גורם ליצירת לורדוזה ולעומס מוגבר על שרירי הגב התחתונים.
  • שרירי גב חלשים – כתוצאה מכך העומס על עמוד השדרה גדל, וגדל הסיכון לפריצת דיסק.
  • התכווצות שרירים וקרעים בשריר – מאמץ יתר, חשיפה לקור או מתח נפשי יכולים לגרום להתכווצות השרירים ולכאב בגב. מאמץ גופני ותנועה פתאומית או הרמת משא כבד עלולים לגרום גם לקרעים קטנים בשריר ולכאב בגב כתוצאה מכך.

כאב הנובע מבעיות בשרירים וגידים יוחמר לרוב בחוסר תנועה ויוטב במתיחה ותנועה.

מחלות דלקתיות-ראומטיות של מפרקי החוליות

המפרקים בין החוליות הם מפרקים סינוביאליים ויכולות לתקוף אותם מחלות שונות, שהעיקריות בהן הגורמות לכאבי גם הן:

  • אנקילוזיס ספונדיליטיס – עמוד השדרה נעשה מעוצה כמו במבוק בשל דלקת בסחוסים הבין חולייתיים. ראה גם בבעיות מכאניות של עמוד השדרה להלן.
  • Rheumatoid arteritis – מחלה כרונית שגורמת לפגיעה סימטרית. יכול להופיע בהדרגתיות כתחושה לא טובה וכאבי פרקים או בפתאומיות. המחלה מתחילה בדרך ככל במפרקים קטנים בידיים וברגליים ומתפשטת משם. המחלה גורמת לניוון המפרק ולחוסר יציבות המפרק, ובעמוד השדרה זה יכול לגרום ללחץ על עצבים ולכאב. ניתן לעיתים להאט קצב המחלה על ידי תרופות, אך השינויים במפרקים הם בלתי הפיכים והמחלה אינה ניתנת לריפוי. התרופות משמשות בעיקר למניעת הכאב והדלקת החריפה. במפרק הפגוע יהיה חום מקומי, הגבלה בתנועה, אודם ובהמשך עיוות המפרק ודלקת כרונית. קיימות תופעות נלוות, כגון נוקשות בוקר עד שתנועת המפרקים נעשית חופשית, עייפות, חולשה, פגיעות עצביות ועוד.

גידולים בחוליות

  • בליטות עצם ואוסאופיטים – בליטות עצם הם גדילת יתר של עצמות עמוד השדרה שנוצרות כדי לייצב דיסק מנוון. עיוותים אלו יוצרים נוקשות וכאבי גב כתוצאה מלחץ על עצבים. במקרה כזה יהיה כאב בכל תנועה קטנה, אפילו הליכה. הבליטות בעצם אינן נעלמות מעצמן.
  • סרטן – ישנם סוגי סרטן רבים השולחים גרורות לחוליות כגון סרטן הפרוסטטה וסרטן השד. הגרורות הורסות את גוף החוליה וגורמות לכאב גב מתמשך.

מחלות מטבוליות

  • אוסטאופורוזיס – ירידה במסת העצם במרכיבים האורגניים (התאים) והאנאורגניים (בעיקר סידן וזרחן). מאחר שהעצם פחות צפופה היא יותר שבירה ויש נטיה לשברים בחוליות. המחלה נפוצה בנשים בתקופת הבלות וכן באנשים שמרותקים למיטה ונמצאים בחוסר תנועה זמן ממושך. קיימות מחלות נוספות שגורמות לאוסטאופורוזיס (כגון מחלות בלוטת התריס ואחרות) וחומרים שמעודדים בריחת סידן (קפאין, אלכוהול ועוד). מבחינת הגב התחתון הסיכון הוא לשברים/קריסה של החוליות שגורמים לכאבים עד למצב קיצוני שבו החוליות נשענות על ה- iliac crest, ובמקרה כזה יהיה גם אובדן גובה.
  • אוסטאומלציה – במחלה זו יש איבוד מינרלים של העצם בלבד.

בעיות מכאניות של עמוד השדרה וטראומה

  • פריצת דיסק – הסיבה הנפוצה ביותר לכאב גב המופיעה באופן פתאומי היא פריצת דיסק (Distal Herniation, Sciatica). הדיסק הבין חוליתי בנוי מטבעת סיבית וג'ל הנמצא בתוך הטבעת. קרע בטבעת הסיבית נגרם עקב החלשות הדיסק כתוצאה מתהליך הזדקנות הדיסק או מהפעלת לחץ רב על דיסק באדם צעיר במהלך הרמת משא או תנועה לא נכונה. כתוצאה מהקרע בטבעת, הג'ל הכלוא בטבעת, פורץ החוצה, לרוב לכיוון אחורי וצדדי ולוחץ על העצב הספינלי הנמצא באזור. כנראה שהג'ל גם גורם לגירוי כימי של העצב.

 

עמוד שידרה מצבי פגיעות

בעקבות זאת מופיע כאב בגב התחתון המקרין לרגל בצד שבו פרץ הדיסק. ההקרנה לרגל נובעת מגירוי העצב המעצבב את הרגל. מיקום פריצת הדיסק קובע את מיקום הכאב ברגל.

לכאב מתלוות בדרך-כלל צליעה והטיית הגוף לצד הנגדי לצד הפריצה, כדי להקל על הלחץ על העצב. לעתים מופיעה חולשת שרירים ברגל הכואבת והרגשת נימול ברגל.

הכאב המופיע בפריצת דיסק משתנה בעצמתו מכאב קל יחסית המאפשר המשך תפקוד לכאב קשה מאוד המרתק את החולה למיטה וגורם לו סבל קשה.

auda Equine Syndrome –  פריצת הג'ל לכיוון אחורי גורמת ללחץ ישיר על חוט השדרה וכתוצאה מכך לכאב גב תחתון המלווה בהרגשת נימול באזור המפשעה ואובדן שליטה על מתן שתן וצואה. זהו מצב חירום רפואי הנקרא המחייב ניתוח מידי לשחרור הלחץ על חוט השדרה. איחור בטיפול עלול לגרום לשיתוק ממקום פריצת הדיסק ומטה.

  • תהליך ניווני של עמוד השדרה והדיסקים – כמו אוסטאוארתריטיס. הכאב נובע מהתנוונות הדיסק והמפרקים הבין חולייתיים.
  • Spondylitis – זהו שם כללי למצבים ניווניים של עמוד השדרה. במצבים אלו עמוד השדרה נפגע ונוצרים שינויים במבנה החוליות או שינויים במיקום החוליות זו ביחס זו. הסיבה העיקרית לתהליך זה הוא ניוון הדיסקים הבין חולייתיים במשך השנים. כתוצאה מהזדקנות הדיסק וירידה בתכולת הנוזלים שבו מאבד הדיסק מעוביו. הכאב יכול לנבוע ממספר סיבות: הקטנת עובי הדיסקים גורמת להתקרבות החוליות זו לזו ועלול לגרום להיצרות החורים שבין החוליות ואף להיצרות תעלת עמוד השדרה וללחץ על העבים הספינליים; פגיעה בכושר הדיסק לבלום זעזועים ובעקבות כך המפרקים שבין החוליות הופכים לבלתי יציבים; חוסר היציבות גורם להתפתחות דלקת במפרקים הגורמת ככל הנראה לכאב על ידי גירוי העצבים ולהופעת אוסטאופיטים היכולים ללחוץ על עצבים ולגרום לכאב.
  • אנקילוזיס ספונדיליטיס Ankilosis Spondylitis – זו פגיעה קשה בעמוד השדרה שבה החוליות הופכות למקשה אחת ללא יכולת לזוז. המחלה פוגעת בעיקר בגברים צעירים. לפעמים היא מתחילה עם חום ועוברת במשך הזמן אך לעתים נפגעים המפרקים והחולה נותר עם עמוד שדרה מעוצה.
  • Spondylosis – מצב שבו נוצר שבר או אי רציפות הרקמה בין  ה- superior articular process  ל- inferior articular process של החוליות.
  • Spondylolisthesis – כמו ספונדיליטיס, אבל השבר הוא דו צדדים ויש ניתוק בין שני חלקי החוליה. במקרה כזה החוליה העליונה מחליקה מעל החוליה שמתחתיה (קדימה ולמטה כלפי הבטן). מצב כזה נובע בד"כ מטראומה.
  • Spinal Stenosis – מחלה שמופיעה בדרך כלל לאחר פריצת דיסק, שאז האזור כבר לא יציב ויש חיכוך בין החוליות והמפרקים או כתוצאה מהיצרות תעלת עמוד השדרה. כתוצאה מכך יש שחיקה ותהליך ניווני של המפרקים ונוצר תהליך דלקתי. האזור מתעבה וצומחים אוסטאופיטים, כתוצאה מהם יש לחץ נוסף על חוט השדרה, ונוצרת היצרות של תעלת השדרה. הסימנים הם צליעה לסירוגין עם כאב לאחר הליכה של 50-100 מ'. הכאב מופיע רק לאחר מאמץ. יש הקלה בישיבה ובכיפוף לפנים, כי הלחץ נמצא מאחור במפרק בין החוליות. יכולה גם להיות הפרעה תחושתית (נימול). האבחנה בין מחלה זו לבין צליעה לסירוגין בשל בעיות כלי דם היא: יש בעיה של דופק כי אין בעיית זרימת דם, הכאב יהיה לפי דרמטומים ולא בכל הרגל/השוק. כיפוף או עמידה יטיבו עם הכאב ושכיבה תחמיר להבדיל מבעיות כלי דם שאז שכיבה תטיב המצב, יותר נוח ללכת בעליה מאשר בירידה (להבדיל מבעיות כלי דם שקל יותר בירידה שכן בעליה הגוף נוטה קדימה ואז יש פחות לחץ בגב). המחלה נפוצה יותר באנשים מגיל העמידה ואילך.
  • שברים.
  • סקוליוזיס ולורדוזיס – יכול להיגרם מפגם מבני בחוליות או כפיצוי על פגם במקום אחר.
  • אי שוויון באורך רגליים – יכול לגרום לכאב בגב. חוסר השוויון גורם לאגן לא מאוזן ולנטייה של עמוד השדרה כדי לפצות על כך. ניתן לפתור הבעיה על ידי שימוש בנעל מוגבהת. לרוב לא ניתן לאבחן הבעיה על ידי הסתכלות במראה ויש לבצע בדיקה על ידי אורתופד.
  • ראש צוואר ירך שלא ממוקם כמו שצריך.
  • טראומה – נפילה, תאונה, מכה וכו'. טראומה יכולה לפגוע בשרירים, בגידים ובחוליות עצמן. לדוגמא: כאב בקוקסיס – כאב כזה מקורו בדרך כלל בנפילה או מכה באזור הקוקסיס. או טראומה למפרק הסקרו-איליאק. בדרך כלל קשה להיפטר מכאב כזה. ניתן להקל את הכאב על ידי הפחתת הלחץ על האזור על ידי ישיבה על מצע רך.
  • Spine Bifidia (חוליה שסועה) – מדובר בפגם מולד שבו צינור עמוד השדרה אינו נסגר בשלב העוברי, דהיינו לפני הלידה. הפגם יכול להופיע בחוליה אחת או במספר חוליות. הסיבה לפגם זה אינה ידועה עדיין, אך חוקרים משערים שהסיבה היא שילוב של גורמים תורשתיים, סביבתיים או חוסר בחומצה פולית בזמן ההיריון. זהו הפגם המולד הכי נפוץ אחרי תמונת דאון, והוא מופיע שאחד מכל אלף תינוקות בארה"ב. בשבוע ה- 16 להיריון מתבצעת בדיקת דם לבדיקת רמת ה- alpha fetoprotein (AFP) במי השפיר לאבחון תופעה זו.

מחלות נוספות

  • מחלת Paget Disease – במחלה זו פעילות מוגברת של תאים הורסי עצם גורמת לדלדול עצמות ויוצרת עצם מעוותת.
  • אוסטאומיאליטיס – זיהום חיידקי בגופי החוליות שבו החיידקים פולשים לחוליה ויוצרים דלקת עם מוגלה. במצב זה מופיע כאב גב קשה המלווה בחום ובחולשה.
  • מחלות וגידולים בכליות.
  • זיהומים.
  • בעיות במערכת הגניקולוגית, כגון דלקת בשחלות.
  • פסוריאזיס – ב- 20% מחולי פסוריאזיס מתפתחת דלקת פרקים. בהקשר של כאבי גב אחד מסוגי מחלות הפרקים היא דלקת באזור האגן היוצרת מצב דלקתי בשם sacroiliitis.

מקצועות ופעילות גורמי סיכון לכאב גב וגורמי סיכון נוספים

ישנם מקצועות רבים המהווים גורמי סיכון לכאבי גב תחתון. מדובר מצד אחד במקצועות עתירי פעילות פיזית ומצד שני במקצועות בהם האדם אינו מבצע כל פעילות פיזית:

  • מקצועות כגון הרמת משאות, התכופפות מרובה ועמידה בתנוחות לא שגרתיות ועבודות בהן הגוף חשוף לוויברציות תמידיות, כגון: סבלים, מלצרים, טבחים, נהגי משאיות ואוטובוסים, מקצועות הסיעוד. ככל שהעבודה במקצוע מסוים ממושכת יותר, כך גדל הסיכון לסבול מכאבי גב.
  • פעילות גופנית מרובה או לא נכונה:

תרגול מרובה או לא נכון גם הוא מהווה גורם סיכון לכאבי גב. ישנם מחקרים לפיהם פעילות אירובית (high impact) מגבירה את הסיכון למחלות ניווניות של הדיסק. גם פעילות גופנית מאומצת ואינטנסיבית, כגון ספורט תחרותי, עלולה לגרום לשחיקת דיסק.

בין 30 ל- 70 אחוז מרוכבי האופניים סובלים מכאבי גב. מחקרים מראים כי שינוי זווית מושב האופנים יכולה לשפר הבעיה ב- 70 אחוז מהמקרים.

תרגול לא נכון ושימוש לא נכון בציוד ספורט יכול לגרום גם הוא לכאבים (בעיקר מכונות חתירה)

  • חוסר פעילות גופנית:

אנשים שאינם עושים פעילות גופנית סדירה נמצאים בסיכון במיוחד כאשר עליהם לבצע בפתאומיות פעילות שאינם רגילים לה, כגון הרמת משאות כבדים, עידור וחפירה. על אף שאין מחקרים בעניין, עבודה ממושכת בישיבה היא אחת הסיבות העיקריות לכאבי גב שלא כתוצאה מבעיה רפואית. חוסר פעילות גופנית מוביל למצבים הבאים: שרירי גב חלשים, שרירי גב חסרי גמישות ושרירי בטן חלשים.

  • כאבי מחזור – יכולים לכלול גם כאבי גב תחתון. תרגול לפני ובמהלך הוסת יכולים להקל על הכאב.
  • גורמי סיכון לכאבי גב בילדים ומתבגרים:

הסיכון לכאבי גב מתגבר ככל שהילדים מתבגרים, כאשר כאבי גב נפוצים יותר בילדות מאשר בילדים. סיבה נפוצה לכאב גב זמני היא סחיבת ילקוט כבד מדי (מעבר ל- 20% ממשקל הילד או פחות לילדים קטנים).

  • גורמים נפשיים – נראה שלמצב הנפשי של האדם יש קשר הדוק להופעת כאבי גב ועל השיקום. כך למשל טראומה קטנה יחסית יכולה להתבטא בכאב ממושך, חזק ומגביל ללא עדות לפגיעה פיזית התואמת לכאב. מקרים כאלו בדרך כלל קיים מצב קודם של דיכאון או חרדה. ישנם מחקרים המראים כי אם קיים לאדם רווח משנה מכאב הגב (לדוגמא: מנוחה, תשומת לב וכיו"ב), הגורמים הנפשיים משפעים על מידת ועוצמת הכאב.

עצב הסיאטיקה

המונח סיאטיקה משמש לתיאור של כאב נע לאורך מהלך עצב הסיאטיק .(Sciatic nerve)

כ- 40% מהאנשים סובלים מכאב כזה לפחות פעם בחייהם. זהו סימפטום של בעיה בחוליות הלומבריות (מותניות). עצב הסיאטיק הוא העצב הגדול ביותר בגוף האדם ועוביו כעובי אצבע. מוצאו בחוליות L4, L5 והסקרום והוא ממשיך מתחת לשריר הפיריפורמיס (שעושה רוטציה לטרלית של הירך) אל הצד האחורי של הירך דרך החלק התחתון של שריר הגלוטאוס מקסימוס (מבצע אקסטנציה של הירך), ומשם למטה לאחורי הירך, מאחורי הברך, ומסתעף המסטרינג ולמטה לכף הרגל. הסימפטומים הנפוצים הם: כאב בצד אחד של הגוף עם או בלי כאב בגב עצמו. הכאב יכול להיות עמום, חד, שורף ויכול שיתלוו לו מדי פעם כאבים חדים מאוד, עד כדי חוסר אפשרות לזוז, המתחילים מהישבן ויורדים למטה לגב או לצד הירך ו/או הרגל, ומשם אף אל מתחת לברך ולכף הרגל. לעיתים יש גם חוסר תחושה או עקצוצים (נימול). שיעול והתעטשות יכולים להחמיר הכאב. הסיבה: לחץ על עצב הסיאטיק כתוצאה מדיסק שמוט או פריצת דיסק; מחלה ניוונית של הדיסק אשר יכולה לגרום לדיסק לפרוץ; ספינלסטנוזיס לומברי (היצרות של אחד או יותר ממעברי העצבים כתוצאה מניוון דיסק או ארטריטיס); ספונדילוליטיסיס (כתוצאה משבר מאמץ, בדרך כלל ב- L5. כתוצאה מהשבר המרווח בין הדיסקים מצטמצם והחוליות מחליקות קדימה על גבי הסקרום (S1) ומגרה את העצב); גידול או זיהום בעמוד השדרה (זהו מצב נדיר). לעיתים נדירות הנזק לעצב הוא בלתי הפיך וכמעט שאין סיכוי שייגרם שיתוק (שכן חוט השדרה מסתיים לפני החוליה הלומברית הראשונה). עם זאת, כאמור לעיל חולשת אגן או רגליים ואי שליטה בסוגרים התחתונים מחייבת ניתוח חירום.

בדיקות

האבחון כולל בירור ההיסטוריה הרפואית של החולה כולל התרופות שהוא לוקח, בדיקה פיזית ונוירולוגית ואם צריך – בדיקות הדמיה (רנטגן, CT, MRI). מאחר שרוב כאבי הגב חולפים תוך זמן קצר, בדרך כלל אין צורך בבדיקות ההדמיה. אבחנה טובה דורשת ניתוח של הכאב עליו מדווח החולה, ולרוב מבקשים מהחולה למלא תרשים כאב לשם הדגמת חלוקת הכאב ופירוט התחושות הנלוות (נימול, חוסר תחושה וכו').

  • היסטוריה רפואית: יש לברר ההיסטוריה הרפואית והיסטוריה משפחתית לרבות גיל החולה, מחלות לב, סרטן, ארטריטיס, וכל מצב או מחלה רציניים אחרים. יש לברר האם החולה סבל מכאב גב בעבר, וכן פירוט פציעות ותאונות של הגב, הצוואר, האגן או הרגלים. אם סבל מכאב גב בעבר איזה טיפול קיבל והאם הטיפול עזר? מה המיקום המדויק של הכאב ואם יש הקרנה להיכן ההקרנה? איזה אירועים ופעולות קדמו לפריצת הכאב? כיצד משפיע הכאב על הפעילות היום יומית? יש לברר עוד האם יש נוקשות בבוקר? האם יש בעיות בהשתנה או ביציאות? האם הכאב מלווה בחוסר תחושה או נימול? האם יש כאב בלילה? האם יש צליעה לסירוגין?
  • השאלות שיש לשאול לגבי אופי הכאב הן: כיצד הכאב התפתח? האם היה משהו שעורר את הכאב? בסקאלה של 1-10, כאשר 10 הוא הכאב הכי נוראי שניתן לדמיין, כיצד הייתה מדרג את הכאב שלך? מה משך הזמן שיש כאב? האם הכאב ממוקד או מפוזר? האם הכאב מוחמר בהשתעלות, התעמלות, פעולת מעיים מאומצת (כגון במצב עצירות), שכיבה, מנוחה? האם הכאב מוחמר על ידי הליכה במעלה רחוב או במורד רחוב או בעלייה או ירידת מדרגות? כיצד הכאב משפיע על הפעילויות היום יומיות? איזה סוג של טיפול ניתן בעבר ואיזה טיפול היה אפקטיבי?
  • בדיקה פיזית ונוירולוגית: מטרתן לאתר את הגורם לכאב. הבדיקות כוללות בדיקת טווח תנועה, רפלקסים, חוזק שרירים. החולה מתבקש לשבת, לעמוד וללכת בצורות שונות (רגל שטוחה, על קצות אצבעות, על העקבים ולעיתים על הליכון); להתכופף קדימה, אחורה ולצדדים; להרים רגל ישרה למעלה בשכיבה על הגב (כאב של סיאטיקה או פריצת דיסק הוא בדרך כלל חד וממוקד ויוחמר בהרמת רגליים באוויר – כאב בהרמת רגל מתחת ל- 60 מעלות, ואילו כאב הנובע מדלקת הוא עמום יותר, פחות ממוקד ולא יושפע מהרמת רגל באוויר); הרמת רגל בהצלבה-לכיוון הנגדי תגרום לכאב בצד הפגוע; לעיתים ייבדק היקף הירך והשוק כדי לבדוק התנוונות שרירים.

בבדיקת הרפלקסים – מאחר שפריצת דיסק היא אחת הסיבות הנפוצות לכאב גב, ומאחר ש 98% מפריצות הדיסק הן בגובה L4-L5, L5-S1, יש בדוק את הרפלקסים הרלבנטיים: אם L4 נפגעה הכאב יקרין לחלק הקדמי של הירך; אם L5 נפגעה תהיה חולשת שרירים בדורסיפלקציה של הבוהן, כף הרגל והקרסול והכאב יקרין לצד הירך והשוק; אם S1 נפגעה רפלקס אכילס יהיה מופחת, תהיה הפרעה תחושתית בחלק החיצוני של כף הרגל והכאב יהיה בצד האחורי של הרגל.

  • בדיקות הדמיה: הרופא יערוך בדיקות אלו במקרים הבאים: הכאב לא חלף תוך חודש ימים; כאב חד מאוד המלווה בחוסר תחושה; חולשת שרירים; תאונה עם נזק אפשרי לעמוד השדרה; החולה סובל מחום בנוסף לכאב הגב.

בשלב הראשון מבצעים בדיקת רנטגן, ואז אם התוצאות אינן חד משמעיות מבצעים בדיקת CT או MRI.

בדיקת הרנטגן איננה יעלה לרוב לאבחון הבעיה, אבל היא יכולה לשלול דלקת, פציעה, וגידולים והיא יכולה לגלות סימנים של סטנוסיס ושינויים בעמוד השדרה בשל הזדקנות.

CT ו- MRI – בדיקות אלו משמשות לעיתים דחופות לאיתור בעיות ושינויים בדיסק.

MRI היא בדיקה מדויקת יותר ומספקת תמונה של הרקמות הרכות ושל העצמות, וניתן לזהות באמצעותה סיבות לכאב גב שאינן קשורות לעמוד השדרה, כגון סרטן וזיהום.

סריקת עצמות ו- SPECT (single photon emission computed tomography) – כאשר קיים חשש לבעיה בעצמות, כגון שבר בחוליות, סרטן שהתפשט לעצם, אוסטאופורוזיס או אוסטאומיאליטיס, עורכים לעיתים גם בדיקות מסוג זה.

Discography – דיסקוגרפיה היא בדיקת רנטגן של הדיסקים. כדי לבצע בדיקה זו יש להזריק חומר ניגוד לדיסקים החשודים כמקור לכאב ולדיסקים שלידם. הזריקה יכולה להכאיב ומשתמשים בבדיקה זו לחולים במהלך ניתוח לזיהוי מיקום הדיסק הפגוע. מהימנות הבדיקה שנויה במחלוקת והיא אינה פופולרית כיום.

Milligram – היא בדיקת רנטגן של עמוד השדרה הדורשת הזרקת חומר ניגוד לעמוד השדרה ומחייבת שכיבה ללא תזוזה במשך מספר שעות כדי למנוע כאב ראש חזק מאוד לאחר מכן. בדיקה זו הוחלפה בבדיקות CT ו- MRI והשימוש בה כיום מועט.

בדיקות נוספות: בדיקות דם ושתן לשם אבחון זיהום, ארטריטיס, גידולים ממאירים ומחלות נוספות. הזרקת חומר משתק כאב לגב עוזרת לאתר את הגובה/המיקום בעמוד השדרה שבו מקור הבעיה.

דרכי הטיפול

רבים מחלימים ללא כל טיפול תוך 3-4 שבועות מכאב גב אקוטי. למרות זאת פעמים רבות חוזר הכאב ומתפתח כאב גב כרוני. טיפול שמרני (לא ניתוחי) מקיף, הכולל הידרותרפיה, פיזיותרפיה, תרופות, תרגילים וחינוך החולה לשמירה על עצמו, ימנע חזרת הכאב ויקטין המוגבלות התפקודית. יש לחלק את הטיפול לשלושה שלבים:

  1. "כיבוי השריפה" – טיפול בכאב/דלקת לשבירת מעגל הכאב מהר ככל האפשר, על ידי מנוחה, קומפרסים, משחות וכדורים נוגדי דלקת, תמיכה לגב התחתון (חגורות). שלב זה נמשך בין שבוע לשבועיים. חשוב מבחינה פסיכולוגית לצאת משלב זה כמה שיותר מהר שכן בשלב זה הכאב הוא רב ביותר וחשוב ביותר לעבור לשלב השיקום מהר ככל שניתן, לכן יש לעשות הכל כדי לקצר תקופה זו (לנוח מהעבודה, להפסיק לרוץ וכו').
  2. שיקום – ניתן לעשות זאת רק אם אובחן הגורם לכאב הגב והאדם מוכן לעשות מה שנדרש על מנת שהכאב יעבור ולא יחזור. ניתן לפעול לשיקום רק לאחר שהכאב והנפיחות ירדו באופן משמעותי. בשלב זה יש להתחיל לאט, לאט לבנות תוכנית שיקום כדי להימנע מהתקפים חוזרים. המטרה היא להפחית את הסיכוי לבעיות חוזרות תוך שמירה על סגנון חיים התואם לאותו אדם ורצונותיו. יש להתחיל בתרגילים לגב התחתון (10 פעמים בכל פעם, מספר פעמים בכל יום), ולאט לאט להגביר את כמות הפעילות תוך הקשבה למצב הגב. בתקופה זו יש להמשיך לשים קומפרסים ומשחות/כדורים נוגדי דלקת, שכן הגב רגיש ועשוי לכאוב עם ההגדלה ההדרגתית של הפעילות. כמו כן, יש לשים לב להרגלים טוב ורעים וכדאי לשנות ההרגלים המזיקים לגב. אחרי מינימום שבוע או שבועיים, בהתאם למצב הגב, ניתן להגביר הפעילות ולהוסיף תרגול אירובי עדין בהדרגה.
  3. המשך החיים – אחרי חודשיים או שלוש, ניתן בהדרגה להיכנס לשלב השלישי של תחזוקת הגב בהמשך החיים. הכוונה להטמעה ושילוב התרגול ושינויי ההרגלים לסדר היום של האדם כדי לאפשר לו המשך חיים ללא כאבים.

הטיפול כולל את טיפולים והאמצעים הבאים:

טיפול לא תרופתי:

  • הידרותרפיה מידת הזעזועים הנגרמים כתוצאה מפעילות במים או שחייה נמוכים יותר מאשר הזעזועים הנגרמים כתוצאה מפעילות גופנית אחרת. פעילות מול התנגדות, פעילות גופנית במים מאפשרת לחזק את השרירים, ומצד שני לשמור על המפרקים לאורך זמן.
  • מנוחה – קיימים מחקרים המלמדים כי מנוחה של מספר ימים ולאחריה טיפול בפיזיותרפיה ותרגילים מתאימים מועילה מאוד, אך מנגד ישנם מחקרים המלמדים כי מנוחה איננה מועילה, במקרה הטוב, ובמקרה הרע רק דוחה ההחלמה, שכן קיים חשש לפגיעה בשרירים כתוצאה מחוסר שימוש בהם, וכתוצאה מכך חשש להפיכת הכאב לכרוני.
  • פיזיותרפיה, התעמלות לחיזוק והגמשת הגב (כמפורט בהרחבה להלן) ולימוד עמידה וכפיפה נכונות והרמת משאות נכונה.
  • קור וחום – קירור מפחית את הכאב ומוריד מתח השרירים. כמו כן קירור עוזר לדיכוי התגובה הדלקתית. חימום – יכול להשפיע על גמישות הרקמה. ניתן להשתמש לחימום גם בבקבוק חם (חימום שטחי), אולטרה-סאונד (חימום עמוק) או אמצעים אחרים.

תרגילים לגב התחתון – מחקרים מראים שפעילות גופנית אירובית עדינה (שחיה, רכיבה על אופניים והליכה) ותרגילים לחיזוק שרירי הבטן והגב משפרים כאבי גב. אין הוכחה חד משמעית שתרגול יכול למנוע כאבי גב מלכתחילה, ואף ידוע שתרגול לא נכון לאור זמן של פעילות אירובית (high impact) גורמת לכאבים אקוטיים. המנגנון המדויק של פעולת התרגילים אינו ברור והקשר בין פעילות לב-ריאה לבין כאבי גב איננו ברור ואינו מקובל על כולם. יש הגורסים שהתועלת שבפעילות הגופנית איננה דווקא בחיזוק הגב ושיפור הגמישות אלא בשינוי הגישה של המטופל ביחס למוגבלות והכאב שלו. עם זאת, אין ספק שפעילות גופנית עוזרת להוריד משקל עודף אשר לו יש קשר לכאבי גב.

  • תרגל יוגה, טאי צ'י וצ'י קונג המשלבים פעילות עדינה ומדיטציה.
  • חגורות תומכות גב – ישנם אנשים המשתמשים בחגורות כאמצעי מניעה לכאבי גב, אך מחקרים מראים שחגורות כאלו עוזרות רק למי שסובל בפועל מכאבים, וכי שימוש בהם על ידי מי שאינו סובל מכאב אינה מונעת כאבים בעתיד ואף עלולה להגביר הסיכון לכאבים, מאחר שכתוצאה מההחזקה שעושה החגורה נחלשים שרירי הגב אשר אינם צריכים עוד להתאמץ בעצמם, כתוצאה מהתלות בחגורה, והתמיכה העצמית שלהם בגוף נחלשת.

בנוסף קיימות שיטות טיפול ידניות נוספות מקובלות:

כירופרקטיקה – הטיפול כרוך במניפולציות של החוליות באמצעות כפות הידיים על ידי הפעלת כוח על אזור מסוים בגוף. כוח זה מופעל במהירות, בעומק ובעוצמה מבוקרת. כיום ביותר מ- 45 מדינות בארה"ב הביטוח הרפואי כולל טיפול בכירופרקטיקה, למרות זאת אין להתעלם מהסכנה הקיימת בטיפול ותופעות הלוואי ומומלץ לעבור בירור מוקדם אצל אורתופד.

אוסטאופתיה – בדומה לטיפול כירופרקטי עושה גם שיטה זו שימוש בטכניקות ידניות. עיקרון האוסטאופתיה אומר כי מחלה ניתנת לרפוי באמצעות תיקון מכאני של הגוף. ליקוי אוסטאופטי בעמוד השדרה הוא מונח המתאר כל חריגה מהיחס הנורמאלי בין שתי חוליות או יותר ביציבה או בתנועה יחסית.

עיסוי – יכול להועיל בכאב אקוטי להפחתת הכאב.

טיפול תרופתי:

  • תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAID), תרופות נגד כאבים (אנלגטיות), תרופות להרפיית שרירים ותרופות אנטי דיכאוניות. מחקרים מראים שה- NSAIDs הם התרופה היעילה ביותר להקלה על כאב אקוטי, שתרופות להרפיית שרירים יעילות להקלה קצרת מועל על כאב אקוטי על אף שאין להן ערך מוסף בשילוב עם NSAIDs. תרופות נגד כאבים עוזרות להפגת הכאב בטווח הקצר כאשר ההקלה לטווח ארוך תלויה בטיפול בגורמי הכאב.

NSAID – תרופות מקבוצה זו משמשות להקלת כאב, כשיון ודלקת המשפיעים על השרירים, העצמות והפרקים. הן אינן משנות את מהלך המחלה אבל הן מפחיתות את הדלקת וכך מקלות על הכאב והנפיחות בפרקים. תרופות אלו אינן מתקנות את הנזק שנגרם למפרק כתוצאה מהדלקת. תרופות נגד כאבים – יש תרופות הפועלות על מוח וחוט השדרה ומשנות את תחושת הכאב ויש תרופות אלחוש מקומיות, כמו הזריקות האפידורליות המצוינות להלן, אשר חוסמות מעבר אימפולסים עצביים באתר ההזרקה. תרופות להרפיית שרירים – קיימות שתי קבוצות עיקריות: תרופות הפועלות על מערכת העצבים המרכזית ומשמשות בעיקר להקלה במקרים של התכווצות שרירים כואבת ולטיפול בעוויתות ותרופות המשפיעות על הצומת עצב-שריר ומשמשות בעיקר להרפיית שרירים בעת ניתוחים ועוויתות לאחר שבץ, טרשת נפוצה, פגיעה בחוט השדרה ושיתוק מוחי.

  • זריקות לתוך שרירי גב כואבים שמטרתן הרפיית השרירים, הפחתת הדלקת והקטנת הכאב. הזריקות כוללות חומרים נגד כאבים וסטרואידים. יש לציין כי במחקרים אין עדויות עקביות לכך שזריקות סטרואידים אפידורליות מקלות על כאב גב אקוטי.
  • משחות נגד כאבים המכילות חומר נוגד דלקת.

ניתוח:

לעיתים נדרש ניתוח כדי לפתור את הבעיה שגורמת לכאב הגב. הניתוח ייעשה במקרים שהחולה סובל מאוד ואינו מגיב לטיפול שמרני (תרופות וטיפולים לא תרופתיים) או במקרים בהם מופיעים סימנים מתקדמים של פגיעה נוירולוגית מתקדמת (כמו חולשת שרירים מתקדמת).

שינוי בהרגלי חיים, לדוגמא: הפסקת עישון, נעילת נעליים נוחות עם עקב שטוח, ישיבה עם כיסא טוב עם משענת לב התחתון, להניח רגל אחת על שרפרף נמוך אם עומדים במשך זמן ממושך, להתאים גובה משטחי העבודה לגובה האדם, לתמוך את הגב התחתון בעת נהיגה ממושכת, דיאטה במקרה של עודף משקל שמעורב בכאב הגב ותרגול קבוע לחיזוק והגמשת הגב.

בנוסף כמובן: כאשר מעורבת במצב מחלה יש לטפל במחלה עצמה כדי למנוע הישנות הכאבים והחמרת המצב.