הילד בחרדה? יכול להיות שהפתרון אינו טיפול פסיכולוגי אלא דווקא עבודה על שיווי המשקל שלו.
במקרים רבים הבעיה היא במערכת הסנסורית, שלא התפתחה כראוי. קיימות תופעות ברורות של חרדה והערכה עצמית נמוכה בקרב ילדים הסובלים מבעיה בשיווי המשקל.
טיפול פיסיולוגי שיפר את שיווי המשקל של הילדים ובד בבד הפחית את רמת החרדה ואף שיפר את תחושת ההערכה העצמית שלהם. חשוב לדעת כי לעתים אימון ממוקד בשיווי המשקל יכול לשפר פלאים את המצב הרגשי.
לא צריך לחכות, אומר מינץ1, עד שמתפתחות בעיות רציניות בשיווי משקל. "קשה לקבוע שיווי משקל נורמלי מהו", הוא מציין. "למעשה, מדדי ביצוע מגלים טווח רחב מאוד של כישורי שיווי משקל באוכלוסייה הנורמלית, כך שילד צריך להראות פגיעה משמעותית בשיווי המשקל כדי למשוך את תשומת לבו של מטפל או קלינאי".
הבעיה, לדבריו, היא שאין כלל מודעות לכך. "זה קורה גם מסיבה ביולוגית – המערכת הסנסורית היא אולי היחידה שלא מודעים לה, ומרגישים שיווי משקל רק כשיש חוסר; וגם מסיבה התנהגותית – אם מישהו חווה סיטואציה שבה הוא מרגיש פתאום לא טוב וחסר שיווי משקל, הוא פשוט יימנע ממנה בעתיד ויחיה בתחושה כאילו הכל בסדר". אפשר לאמן את מערכת שיווי המשקל, אומר מינץ, כבר מינקות.
קושי בשיווי משקל שנובע מהמאפיינים הבאים שיכולים להיות בשילוב או רק אחד מהם:
• פלטפוס- חוסר יציבות.
• בעיות בכפות הרגלים כגון: הפנית יתר פנימה, הפנית יתר החוצה, קיצור גידים.
• גמישות יתר של שרירי השלד.
• מסורבלות.
• נוקשות יתר של שרירי השלד.
• קושי בתאום תנועות ואירגון הגוף (הקורדינציה).
• מבנה גוף (רחב וגדול).
• פחדים.
• לקות ראיה.
• לקות שמיעה.
• מערכת עיכול יעילה.
תוצאה: הימנעות מפעילות גופנית, פגיעה בביטחון העצמי ופגיעה בדימוי הגוף.
מתקיים מעגל שמזין את עצמו "אני חושש לזוז, אשב יותר", ההימנעות שהיא לא מודעת בחלקה ובחלקה מודעת, "קשה אז לא עושים".
כאשר נמנעים מפעילות גופנית, לא משפרים את שיווי המשקל, נמנעים יותר וחוזר חלילה.
את מעגל ההימנעות צריך לשבור על-ידי תגבור בפעילות גופנית העונה על צרכי הגוף.
"הבריכה של נאוה" מציעה פעילות חוגית שמאפשרת שיפור במדדים של הקשיים בשיווי המשקל, בביטחון העצמי ודימוי הגוף. החוג הוא שנתי ומתקיים פעם בשבוע.
1. פרופ' מינץ, פסיכוביולוג מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב; להיות הורים // יוני 2012
